שרירנים ברחם(מיומות)

שרירנים ברחם (מיומות), הם גידולים שפירים ברחם המתפתחים בתוך רקמת השריר. המקור של גידולים אלו הינם תאי שריר הרחם עצמו. גידול שפיר או גידול בלתי ממאיר הוא גידול תאים הנמצא בתוך הרקמה הבריאה, אינו הורס אותה ואינו יוצר גרורות באיברים מרוחקים. למרות זאת גידול שפיר עלול לגרום לנזקים אם אינו מטופל. הנזקים יכולים להיגרם מלחץ פיזי על איברים בריאים, מדימום והפרשת הורמונים כאשר הגידול הוא של בלוטה אנדוקרינית. בנוסף, לגידול שפיר יש פוטנציאל להפוך לגידול ממאיר – גידול סרטני.

השרירנים נבדלים זה מזה במיקום, בגודל, בסוג ובתסמינים שהם גורמים. מעריכים כי עד 70% מהנשים בעלות רחם שרירני הן חסרות תסמינים כלל. 30% מהנשים עם שרירנים יסבלו מתסמינים שונים העלולים לפגוע באיכות חייהן.

למשל: דימום וסתי מוגבר, כאבים בבטן התחתונה או בגב, לחץ על שלפוחית השתן או על מערכת העיכול. בנוסף, ישנם שרירנים העלולים להפריע בתהליך הכניסה להריון ואף במהלך הלידה.

עד גיל חמישים, מעריכים כי אחת מכל שתי נשים יפתחו רחם שרירני. ואילו אחת מכל ארבע נשים תזדקק לטיפול כלשהו עבור השרירנים, על מנת להפחית או למנוע את התסמינים מהם היא סובלת.

אילו סוגי שרירנים קיימים?

שרירנים בתוך דופן הרחם –

נקרא גם שרירן תוך שרירי. זהו שרירן הכלוא בין הסיבים של שריר הרחם. זה המיקום הנפוץ ביותר להתפתחות של שרירנים ברחם. ברוב המקרים שרירנים אלה הם אסימפטומטיים, בעיקר כשהם קטנים יחסית. אולם כאשר הם גדלים, שרירנים אלה עשויים לגרום לעיוות בצורתו של הרחם ו/או לדחיקה של רירית הרחם.

כאשר ישנה השפעה של השרירן על רירית הרחם עלולים להופיע התסמינים של דימום מוגבר בזמן הוסת, וכאבים בזמן הוסת. שרירן הלוחץ על רירית הרחם עלול להפריע לתהליך ההפריה וההתעברות, כמו כן הוא עלול לגרום להפלות חוזרות. שרירנים תוך דפנים גדולים עלולים גם להפריע במהלך ההריון, זה יבוא לביטוי במנחים עובריים לא תקינים. כלומר יותר עוברים במצג עכוז או במצג רוחבי וכן יותר סיבוכים בלידה. יכול להיות קושי בלידה וגינלית, דימומים מוגברים, וסבירות גבוהה יותר שהלידה תסתיים בניתוח קיסרי.כאשר השרירנים התוך דופניים גדולים מאד הם עלולים ללחוץ על איברים השכנים לרחם, כמו שלפוחית השתן והמעיים,לגרום לכאבים, להפרעה במתן שתן ולהפרעה ביציאות.

שרירנים הבולטים לחלל הרחם –

שרירנים אלה בולטים מגוף הרחם לתוך חלל הרחם. חלל הרחם מצופה ברירית הרחם, המכונה גם מוקוזה. לכן השרירנים הבולטים לחלל הרחם נקראים שרירנים תת-ריריים או תת מוקוזליים והם מצויים למעשה בתוך חלל הרחם. שרירנים תת-ריריים עלולים לגרום לדימומים קשים בזמן המחזור החודשי עד כדי אנמיה, כתוצאה מאבדן הדם הרב. הם גורמים להפרעות פריון בסבירות גבוהה יותר ביחס לשרירנים התוך שריריים. שרירנים מסוג זה הם אלה הגורמים לתסמינים החריפים ביותר בדרך כלל, גם כאשר הם קטנים יחסית.

שרירנים ברחם הבולטים לחלל הבטן –

הסרוזה היא השכבה החיצונית העוטפת את שריר הרחם. שרירנים תת-סרוזיים מצויים מתחת לשכבה חיצונית זו ובולטים החוצה מן הרחם אל תוך חלל הבטן. שרירנים אלה הינם לרוב חסרי תסמינים ואינם גורמים להפרעות פריון או הפרעות בלידה. שרירנים תת סרוזיים גדולים עלולים ליצור לחץ על שלפוחית השתן, על מערכת העיכול, או על איברים סמוכים אחרים, תלוי במיקומם. תסמינים אפשריים לשרירנים הבולטים אל מחוץ לרחם כוללים לחץ על הרקטום, עצירות כרונית, דליפת שתן במאמץ, וכאבים כרוניים של האגן.

 סוגים נוספים של שרירנים ברחם

בנוסף לשלושת הצורות השכיחות הללו של שרירנים ברחם שהוזכרו, ישנן עוד צורות שהן שכיחות פחות. ביניהן, נראה גם שרירנים על גבעול. אלה הם שרירנים הבולטים לחלל הבטן או לחלל הרחם המפתחים על גבעול שמקשר אותם לרחם. לעיתים ניתן למצוא שרירנים כאלה היוצאים מתוך חלל הרחם לתוך הנרתיק, הם נקראים “שרירן מולד” ונמצאים בסיכון יתר להתפתחות של זיהום מקומי.

 שינויים החלים בשרירנים

כפי שהוזכר כבר השרירן הוא גידול שפיר ממקור של תאי שריר הרחם. אולם שרירנים חשופים לשינויים ברקמתם. השינויים נגרמים בדרך כלל כתוצאה מגדילה מהירה של השרירן והפרעה בהספקת הדם. שינויים אלו לעיתים יתבטאו בהופעת כאבים או שינויים במראה השרירן בבדיקות אולטרסאונד או MRI.

 להלן תהליכים שעלולים לקרות לשרירן

השתנות היאלינית של השרירן – היא ההשתנות השכיחה ביותר ונובעת כתוצאה בצמיחה מואצת של השרירן עם הפרעה בהספקת הדם לשרירן. תהליך זה גורם להופעת נמק של רקמת השרירן והפיכת רקמת השריר לרקמה היאלינית. רקמה זו היא למעשה צבר של חומר פירוק מהשרירן.

השתנות ציסטית של השרירן – נובעת גם היא מפגיעה בהספקת הדם ונמק אשר יוצר חלל עם נוזל ומבנה ציסטי בתוך השרירן.

דימום לתוך שרירן – נקראת השתנות אדומה של שרירן ונובעת מקרע של כלי דם בתוכו בשל צמיחה מהירה. תהליך זה

קורה בנשים בהריון עם שרירן.

הסתיידות של שרירן – תהליך שנובע משקיעה של סידן בתוך השרירן, הוא אופייני לנשים מבוגרות עם הזדקנות השרירן.

השתנות ממאירה – הפיכת שרירן שפיר לשרירן ממאיר היא נדירה. מחקרים שונים מדווחים כי הסיכון להפיכת שרירן לממאיר עומד על 1-3/10000 .

אבחון וטיפול בשרירנים ברחם

האבחון הראשוני של שרירנים ברחם נעשה על ידי תשאול החולה ובדיקה גינקולוגית מלאה, כולל בדיקת אולטרה- סאונד גניקולוגי. בבדיקה כזו ניתן להבין את מבנה הרחם של האישה, מספר השרירנים, המיקום שלהם והסוג שלהם. לאחר שמקבלים תמונה מלאה של השרירנים המצויים ברחם ניתן לקשר בין תלונות המטופלת לבין השרירנים. לעיתים אנו זקוקים ליותר מידע על מצבם של השרירנים, במקרה כזה ניתן להשתמש בבדיקת MRI של הרחם שתאפשר לתת תשובות מדויקות יותר.

הטיפול במיומה נעשה בדרכים מגוונות:

• התערבות כירורגית המלווה בהתאוששות ארוכה להוצאת המיומות.

• טיפולים תרופתיים הנלקחים אוראלית.

• הסרת המיומה בהיסטרוסקופיה או לפרוסקופיה באמצעות הכנסת סיב אל הנרתיק או צוואר הרחם.

• ניתוח בטן לכריתת המיומה שמאפשר פוטנציאל להרות.

• אמבוליזציה – חסימת עורק המוביל דם לגידול, בפעולת צנתור פשוטה וללא הרדמה מלאה.

• טיפול הורמונאלי ב- GnRH שמקטין את הגידול אך עלול לגרום להופעה מוקדמת של תסמיני גיל האל-וסת.

• טיפול לא פולשני באולטרה-סאונד ממוקד המונחה בעזרת MRI שלא מזיק לאיברים, מאפשר פוטנציאל להרות, ונעשה באמצעות צריבת המיומה בחום.

• ניתוח לכריתת הרחם הניתן בעיקר לנשים לאחר גיל הבלות שסיימו את לידותיהן.

(נלקח מהאתר של ד”ר דוד סוריאנו)