זיהומים בנרתיק הינה תופעה שכיחה המתבטאת בהפרשות לא תקינות מהנרתיק עקב זיהום (פטרייתי, ויראלי או חיידקי). זיהומים בנרתיק נוצרים בעת פגיעה באיזון אוכלוסיית החיידקים הטובים בנרתיק, הגורמת לשגשוג של מזהמים כגון חיידקים ופטריות. המזהמים משנים את חומציות הנרתיק ומפרישים רעלנים החודרים אל רקמת הנרתיק ויוצרים דלקת או פטריה.
שינוי חומציות הנרתיק ופגיעה בפלורת החיידקים הטובים יכולה להיגרם גם עקב ירידה בכמות החיידקים הטובים בפלורת הנרתיק המתקיימת בעיקר לפני קבלת הוסת, במהלך הריון, בגיל המעבר, שימוש במוצרי היגיינה נשיים (כגון שטיפות אנטימיות, טמפונים וכדומה) או בעת נטילת תרופות כגון אנטיביוטיקה, סטרואידים וגלולות למניעת הריון.
מבין סוגי הדלקות בנרתיק פטרת היא הנפוצה ביותר. מעריכים כי ל 60%- מהנשים יהיה אירוע בודד של פטרת בנרתיק במהלך חייהן, ו 20%-5%- יילקו באירועים נישנים של פטרת. חלק מהנשים עם פטרת בנרתיק הן אי-תסמיניות לחלוטין ואצל חלק מתפתחים תסמינים קשים ונישנים.
הזן השכיח ביותר של פטרת בנרתיק המופיע בלמעלה מ 90%- מהמקרים, הוא Candida albicans , אך קיימים זנים נוספים במיוחד אצל נשים עם אירועים נישנים כמו: Candida glabrata ו- Candida tropicalis המחלה שכיחה בכל העולם, בעיקר בקרב נשים בעשור השני לחייהן, בהתחילן לקיים יחסי אישות ובהריונות. בפטרת בנרתיק ניתן להבחין ב 2- שלבים: שלב ההידבקות ושלב ההפיכה למצב פעיל.
תסמינים של זיהומים בנרתיק
קיימים מספר סוגי זיהומים והתסמינים שונים מאשה לאשה בהתאם לזיהום וחומרתו. התסמינים האופיינים לזיהומים בנרתיק כוללים:
• גרד.
• אודם.
• תחושת צריבה בעת מגע או בעת קיום יחסי אישות.
• הפרשות וגינאליות בעלות ריח רע.
• יובש.
• כאבים בנרתיק.
• זיהום חיידקי מתאפיין בהפרשה נוזלית לבנה אפרפרה בעלת ריח חריף.
• זיהום פטרייתי מתאפיין בגרד והפרשה לבנה וסמיכה בעלת מרקם גושי (דומה לגבינת קוטג').
• זיהום הנוצר על ידי טפיל (טריכומונס) מתאפיין בהפרשות צהובות מוגלתיות וגרד.
סיבוכים של זיהומים עלולים לגרום להפרעות במערכת הרבייה ולאי פריון עקב נזקים בלתי הפיכים ברקמות איברי הרבייה.
גורמים לזיהומים בנרתיק
• חיידקים (בעיקר ואגינוס וכלמידיה) – חיידקים אלו מגיעים בעת מגע או מועברים דרך פי הטבעת אל הנרתיק.
• פטריות (בעיקר קנדידה) – פטריית הקנדידה נמצאת באופן קבוע בנרתיק בכמויות זעירות. במקרה בו יורדת כמות החיידקים הטובים בנרתיק (כמו במקרה של תזונה לקויה או נטילת אנטיביוטיקה) הקנדידה עלולה להתפשט. כמו כן הקנדידה יכולה לעבור מפי הטבעת ומהמעיים אל הנרתיק.
• נגיפים (הרפס סימפלקס, פפילומה) – נגיפים אלו יכולים לעבור בעת קיום יחסי אישות או בכל מגע עם נגע הנוצר
עקב הנגיף.
• טפילים (בעיקר טריכומונס וגינאלי) – מועברים בעת קיום יחסי אישות. עלולים לגרום לדלקת באגן במידה ולא
מטופלים כראוי.
גורמי הסיכון לזיהומים בנרתיק כוללים
• שימוש בתרופות כגון אנטיביוטיקה, סטרואידים וגלולות למניעת הריון.
• ירידה ברמות אסטרוגן (בעיקר בגיל הבלות).
• שימוש בחומרים כימיים המצויים במוצרי הגיינה נשית כגון סבונים, פדים מבושמים, תחבושות יומיות וכד'.
• הריון.
• קנדידה במעיים.
• תזונה לקויה המחלישה את המערכת החיסונית וגורמת לפגיעה באיזון החיידקים הטובים בנרתיק.
אבחנה של זיהומים בנרתיק
אבחנה של זיהומים בנרתיק מתבצעת באמצעות בדיקה גניקולוגית בה יכול הרופא לראות ממצאים דלקתיים או הפרשות שאינן תקינות. בעת הצורך נלקחת דגימה מרירית הנרתיק הנשלחת לבדיקה תחת מיקרוסקופ או לביצוע תרבית הבודקת את צמיחת המזהמים. ניתן גם לבצע בדיקות דם במקרים בהם קיים חשד לדלקת. בבדיקות נבדקים מדדים אשר עלולים להצביע על קיום דלקת כגון עלייה בכמות תאי מערכת החיסון (תאי הדם הלבנים) ומדדי דלקתיות. דרך אבחנתית נוספת היא שימוש בפדים דיאגנוסטים (קלוטסט).
מניעת זיהומים בנרתיק
לפתור את הבעיה עוד לפני שהיא מתחילה:
שמירה נכונה על היגיינה יכולה למנוע היווצרות של דלקות ופטריות. איך תוכלי למנוע הופעת דלקות ופטריות:
• שימוש בסבון רחצה אינטימי בעל חומציות נמוכה המתאימה לרמת החומציות המצויה בנרתיק.
• שימוש מגבונים לחים אינטימיים. מגבונים לחים רגילים הם בעלי רמת חומציות גבוהה ושימוש בהם עלול להזיק
לרמת החומציות בנרתיק.
• לבישת תחתוני כותנה. תחתוני כותנה, בניגוד לכל בד אחר, מאווררים וסופגים זיעה. שתי התכונות הללו מסייעות לשמירה על היגיינה.
• זהירות יתר בעת שימוש באנטיביוטיקה. האנטיביוטיקה, שנועדה לטיפול בחיידקים שונים, הורגת גם חלק מהחיידקים
הטובים בנרתיק. יש לקחת בחשבון כי בעת שימוש באנטיביוטיקה החשיפה לדלקות ופטריות בנרתיק גבוהה יותר.
תזונה לטיפול בזיהומים בנרתיק
ובנרתיק. התפריט התזונתי שם דגש על הגברת צריכת מזונות המונעים תהליכים דלקתיים ומסייעים בחיזוק המערכת החיסונית כגון חומצות שומן חיוניות, מזונות מן הצומח וסיבים תזונתיים.
בנוסף, קיימת חשיבות רבה להגברת מזונות פרה ביוטיים )כגון יוגורט, מזונות מוחמצים ועוד( אשר משמשים כמזון לחיידקים
הטובים ומהווים קרקע טובה לצמיחה ולפעילות שלהם ולהגברת צריכת מזונות המכילים אוליגוסכרידים (כגון בננות, ארטישוק ועוד) שהינם תרכובות סוכריות אשר מתעכלות חלקית כאשר החלק הלא מעוכל עובר אל המעי הגס ושם משמש מזון לחיידקים ידידותיים.
במקביל יש להפחית צריכת מזונות המחלישים את המערכת החיסונית ומעודדים תהליכים דלקתיים כגון סוכרים, מוצרי מזון מן החי ושומנים רווים. במידה והגורם לזיהום הינו פטריית קנדידה יש לצרוך את התפריט המותאם המופיע תחת הערך טיפול תזונתי בקנדידה.
להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.
הגברת צריכה של חומרי המזון הבאים:
• חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 המצויות בעיקר בדגי ים כגון סרדינים, סלמון, הרינג (מטיאס), טונה, מקרל, פורל, הליבוט, סול ובזרעי פשתן. חומצות שומן אלו חשובות לשלמות ותקינות תאי הגוף, מהוות אבן בניין להורמוני מין,
תורמות לאיזון הורמונלי ולתפקוד תקין של מערכת העצבים. כמו כן, הן מפחיתות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מעוררי דלקת ומגבירות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת וכתוצאה מחזקות את פעילות מערכת החיסון ומונעות התכווצויות של הרחם.
• מזונות פרו ביוטים – מזונות אלו מכילים חיידקים פרו ביוטים המסייעים בפעילות מערכת העיכול. מזונות פרו ביוטים כוללים יוגורט (לא ממותק המכיל חיידקים חיים), חלב אם, קפיר, מיסו (פולי סויה מותססים), טמפה (פולי סויה המותססים עם פטריה) וירקות מוחמצים בהכנה ביתית (כרוב, מלפפון).
• אוליגוסכרידים – אוליגוסכרידים הינם תרכובות סוכר אשר מתעכלות חלקית כאשר החלק הלא מעוכל עובר אל המעי הגס ושם משמש מזון לחיידקים ידידותיים. מזונות המכילים תרכובות אלו כוללים פירות וירקות (בעיקר בננות, עולש, שום, בצל, ארטישוק), דגנים מלאים וקטניות.
• מזונות נוגדי דלקת כגון: בצל לבן, בצל סגול, שום וזנגביל.
• פירות וירקות כמקור לנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים חיוניים אשר משפרים את פעילות מערכת החיסון.
• מזונות עשירים בסיבים- דגנים מלאים )אורז מלא, קינואה, גריסים, שיבולת שועל וכד'(, ירקות, פירות, קטניות )עדשים, פולי סויה, מאש וכד'(, שיבולת שועל, סובין, זרעי פשתן ועוד. הסיבים מסייעים לפינוי פסולת ורעלים מן הגוף ובכך מפחיתים את העומס על מערכת החיסון.
• חומצות שומן חיוניות המצויות במזונות כגון אגוזים, שקדים, זרעים ושמן זית. חשוב לציין כי יש לצרוך אגוזים, שקדים וזרעים בצורתם הטבעית(ללא קלייה) משום שקלייתם גורמת לחמצון והרס החומרים החיוניים.
הימנעות או הפחתת צריכה של:
• מזונות המחלישים את מערכת החיסון ומעודדים דלקת כגון: סוכר, מזונות המכילים סוכר, חלב ומוצרי חלב, אלכוהול, קפאין וכד'.
• מזונות המכילים שומן רווי כגון מטוגנים, בשר בקר, מזון מעובד, מרגרינה, חמאה, שמנים מזוקקים. שומנים מסוג זה פוגעים בפעילות של חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 ועלולים לעודד מצבים דלקתיים.
• מזונות מן החי כגון בשר, חלב ומוצריו וביצים – אכילת בשר מעלה רמות של חומצה ארכידונית אשר גורמת להעלאת מרכיבים יוצרי דלקת.
• מזונות תעשייתיים, מעובדים, מלאכותיים ומשוּמרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אשר עלולים להחליש את פעילות מערכת החיסון.
מה היא קנדידה?
קנדידה הוא מושג כללי, כאשר בד"כ הכוונה היא לקנדידה אלביקאנס. עם זאת יש לזכור כי קיימים זנים רבים של פטריות (כ- 150 זנים).
קנדידה, או ליתר דיוק קנדידה אלביקאנס היא פטרית שמרים ששוכנת דרך קבע בגופנו ונחשבת לחלק נורמאלי מתוכנו של המעי הגס. לעתים היא נוכחת בכמויות קטנות גם על העור, בחלל הפה והגרון ובנרתיק הנשי. תפקידה לא ברור, אם כי כל עוד היא מצויה בכמויות קטנות אין היא גורמת נזק. הפטריה אוכלת ומפרישה פסולת, ככל יצור חי. המזונות החביבים על הקנדידה הם בעיקר פחמימות, סוכרים, שמרים, עובש במזון )גבינה(, פטריות, משקאות תוססים ואלכוהול. "הקנדידה נחשבת לדייר נורמאלי ושקט בגופנו, כל עוד סביבת המעיים תקינה", אומר ד"ר מוני פיינשטיין, רופא נשים בכיר בבית החולים לניאדו פטרית קנדידה מונעת למעשה ספיגה של החומרים המזינים את הגוף – זה אומר שהמזון שמתעכל בגוף נאכל ע"י הפטריה – חומרים מזינים את הגוף כגון ויטמינים ומינרלים לא יגיעו למחזור הדם וכך נוצרים כל תסמיני הקנדידה – ברגע שהמערכת החיסונית נחלשת כתוצאה מכך יכולות להופיע מחלות מסכנות חיים, והכל כתוצאה מפטרית הקנדידה.
דרכי הידבקות בקנדידה
באופן כללי יש לדעת כי פטריית קנדידה עלולה להיות חיצונית או פנימית.
כאשר הפטריה היא פנימית – כלומר, נמצאת בפלורת המעיים – היא אינה מדבקת, וכאשר הפטריה "גלשה" לאזור חיצוני, היא בהחלט מדבקת.
גברים – קנדידה באיבר הרבייה: בלאניטיס זוהי דלקת באיבר המין של הגברים הנגרמת ע"י הפטריה ומתבטאת באודם, נפיחות, פצעים, כאבים, גרד וסדקים. הקנדידה עלולה לדגור חיצונית גם ללא סימפטומים, ואז הגבר הוא נשא של הפטריה והוא עלול להדביק את האשה בזמן אישות.
נשים – קנדידה בנרתיק: הקנדידה פטריה בנרתיק ובעת קיום יחסי אישות הגבר ידבק במחלה. נשים יכולות להידבק בפטריה בבריכה, בג'קוזי, בישיבה על אסלת שירותים לא נקיה, כתוצאה מתנאים היגניים ירודים ובעת קיום יחסי אישות.
קנדידה בחלל הפה: קיים חשש להידבקות באמצעות נשיקה או באמצעות )חשד לקנדידה בחלל הפה יכול לעלות בעקבות מראה של שכבה לבנה על הריריות בפה(. במקרה כזה, אין להשתמש בכלי סכו"ם משותפים או בכוס משותפת. מיד עם תום הטיפול יש להחליף את מברשת השיניים ולהשתמש בחדשה.
פטריות בציפורניים ובכפות הרגליים: מדבק מאוד. אין להשתמש בנעליים, גרביים ומגבות משותפים. רצוי להשתמש בגרבי כותנה הניתנות להרתחה בכביסה.