התקן תוך רחמי

התקן תוך-רחמי הוא אמצעי למניעת הריון, שיעיל במניעת הריון ב 99%- מהמקרים. ההתקן ממוקם בחלל הרחם, ובתגובה לנוכחות זו מפריש הרחם חומרים, שמפריעים לתנועת הזרע ומעברו דרך הרחם, וכך מונעים הפריה. זהו אמצעי מניעה הפיך; כלומר, ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת, ללא פגיעה בפוריות. ההתקן פועל מעת החדרתו לחלל הרחם, לתקופה של שלוש או חמש שנים, תלוי בסוג ההתקן. התקן תוך-רחמי אינו מגן מפני מחלות המועברות במגע אינטימי. עלות ההתקן היא כמה מאות שקלים, בהתאם לסוג ולביטוח הבריאות.

יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת הריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, לנשים שאסורות עליהן גלולות למניעת הריון ולנשים עם נטייה לקרישיות יתר.

 סוגי התקנים תוך-רחמיים

התקן הורמונלי

התקנים מסוג מירנה ו-ג'נס. ההתקן משחרר הורמון שמונע ביוץ. להתקן זה יתרונות ייחודיים: הפחתת סרטן הרחם ושיפור תסמיני אנדומטריוזיס. בכ 15%- מהמקרים נגרמת הידלדלות של רירית הרחם בתגובה לפרוגסטרון, דבר שעשוי להוביל למצב בו הדמם הווסתי פוסק או נחלש מאוד. ולכן, התקן הורמונלי יכול גם לסייע בטיפול בדימום וסת כבד ולהגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי לגיל המעבר אצל נשים.

מירנה (Mirena)

התקן הורמונלי תוך רחמי המכיל את ההורמון לבונורגסטרל. התקן מירנה מאושר בישראל לשלוש מטרות:

1. מניעת הריון

2. טיפול בדימום וסת מוגבר

3. הגנה על רירית הרחם בזמן טיפול הורמונלי לגיל המעבר אצל נשים.

מירנה כלולה בסל התרופות לנשים שמלאו להן 45 שנים וסובלות מדימום וסת מוגבר. התקן מירנה מפעיל כמה תהליכים הכרוכים במניעת הפריה והשרשה: עיבוי ריר צוואר הרחם, דיכוי תנועתיות הזרע והיכולת לחדור את הביצית, דיכוי צמיחת רירית הרחם. אצל חלק קטן מהנשים, הביוץ מדוכא.

מחקרים רבים הראו שעיקר פעולת התקן מירנה הוא מניעת הפריה, ולא מניעת השרשה. בניסוי אחד שכלל שטיפת החצוצרות, ביציות מופרות נמצאו במחצית מהנשים שלא השתמשו באמצעי מניעה, אך לא נמצאו כלל ביציות מופרות בנשים שהשתמשו בהתקן תוך רחמי הורמונלי. בנוסף, התקן תוך רחמי הורמונלי מפחית את הסיכון להריון מחוץ לרחם, דבר שמחזק את הטיעון שהוא מונע הפריה.

ג'נס (Janess)

התקן הורמונלי המותאם במיוחד לנשים ונערות שטרם ילדו. ההתקן עשוי פלסטיק וצורתו T. הוא קטן יותר בגודלו, קצר יותר באורכו, וצר יותר בהיקפו מהתקנים אחרים, וכן מפריש את ההורמון לבונוגסטר בכמות מינימלית (פחות משליש ממה שמפרישה המירנה). ג'נס פעיל למשך שלוש שנים. ניתן להוציאו בכל זמן, הוא נחשב כבטוח לשימוש ואינו פוגע בפוריות.

התקן נחושת

NOVAT

התקן בצורה האות האנגלית T, העשוי פלסטיק ומצופה נחושת. הנחושת מפריעה לתנועת תאי הזרע, וגורמת למותם לפני ההפריה.

T380A

התקן בצורת T, שאורכו 36 מ"מ וקוטרו 32 מ"מ, אשר מכיל 380 ממ"ק נחושת. לא ברור בדיוק כיצד מונע ההתקן הזה הריון, אולם קיימות מספר תאוריות הכוללות פעילות קוטלת זרע, התערבות בהתפתחות הנורמלית של תהליך ההפריה ופעילות על האנדומטריום אשר מביאה לפגוציטוזה של זרעונים ומניעת נדידת זרעונים לחצוצרה לצורך הפריה. בעבר, התקן זה היה מקושר לעליה בשכיחות דלקת אגנית סביב זמן הכנסתו לרחם. סיבוכים נוספים הקשורים להכנסת התקן תוך-רחמי הם הריון חוץ-רחמי (אקטופי), הפלה ספונטנית ואף פרפורציה של הרחם. אף על פי ש 5%- עד 8% מההריונות שכן מתרחשים עם התקן זה הם הריונות חוץ-רחמיים, הרי שבאופן כללי לאור היעילות הגבוהה של התקן זה, הסיכון האבסולוטי להריון חוץ-רחמי נמוך באופן משמעותי מזה שאצל נשים שאינן משתמשות באמצעי מניעה. הסיכון להפלה ספונטנית כאשר קיים התקן זה עומד על 50% . אם ההריון ממשיך, על המטופלות לדעתכי קיים סיכון גבוה יותר לירידת מים מוקדמת וללידה מוקדמת. התקן זה עלול להיפלט בעיקר בשבועות הראשונים לשימושו, בשיעורים שהם עד 5% . להתקן זה יש משך פעילות של לפחות 10 שנים.

Gynefix ו- Multiload

התקני נחושת הפועלים במנגנון דומה לראשונים.

מגוון המלצות – למי מתאים ההתקן

המלצות האיגוד הגינקולוגי הישראלי: התקן תוך רחמי מומלץ לנשים בכל גיל בשנות הפוריות, ללא קשר לשאלה אם ילדו או לא. נייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי מציין כי "התקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם לנשים שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח". נייר העמדה של האיגוד הגינקולוגי אושר והתפרסם בספטמבר 2017 . נוסח קודם של נייר העמדה התפרסם ב 2005- וגם בו כבר נקבע כי "ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה".

נייר העמדה החדש מרחיב את ההמלצה בעניין נערות ונשים צעירות שלא ילדו. המלצות איגוד רופאי הילדים האמריקאי: התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי צריכים להיות הבחירה הראשונה של רופאים המטפלים בצעירות. הנימוק: ההתקן יעיל, בטוח וקל לשימוש.

המלצות האיגוד הגינקולוגי האמריקאי: האיגוד קורא לגינקולוגים האמריקאים להיות פעילים בהרחבת השימוש באמצעי מניעה ארוכי טווח(התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי) גם לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו, בשל יעילותם ובטיחותם. במאי 2018 פרסם האיגוד נייר עמדה והמסקנה המרכזית בעניין זה היא כי אמצעי מניעה ארוכה טווח – התקן תוך רחמי או שתל תת-עורי – הם היעילים ביותר, וכי שיעור ההתמדה בשימוש בהם ושביעות הרצון מהם הם הגבוהים ביותר (בישראל שתל תת-עורי אינו משווק). המלצות האיגוד הן לעודד בחירה מושכלת של המטופלת: על הרופא להציג מידע אודות התקן לצד מידע אודות אמצעי מניעה אחרים, ולכבד את בחירת המטופלת, בין אם היא בוחרת באמצעי מניעה ארוך טווח ובין שלא.

למי ההתקן אינו מתאים

התקנים תוך-רחמיים אינם מומלצים לנשים המצויות בקבוצת סיכון ללקות במחלות המועברות במגע אינטימי, לנשים שמערכת החיסון שלהן ירודה או למי שבדיקת משטח הפָאּפ שביצעה לאחרונה, הוגדרה חריגה. לנשים הסובלות מליקויים בשסתום הלבבי או כאלה שנתקלו בבעיות במהלך שימוש קודם בהתקנים תוך-רחמיים, מומלץ לפנות ליעוץ רפואי קודם שתשקולנה את השימוש באמצעי מניעה זה. אם חלית בעבר בסרטן השד, אינך יכולה להשתמש בהתקן מסוג מירנה.

עקב הסיכון לסיבוכים בריאותיים קשים, אין להשתמש בהתקן במקרים הבאים:

• זיהומי אגן פתאומיים במהלך שלושת החודשים האחרונים או זיהומי אגן חוזרים ונשנים.

• נשים בהריון.

• דלקת קשה של צוואר הרחם.

• פצע / שינוי ממאיר באברי הרבייה.

• דימום נרתיקי בלתי מאובחן.

• שיתוק.

• זיהום כלל גופי לאחר לידה.

• סרטן רירית או צוואר הרחם.

• אנומליה רחמית ידועה.

• שרירן (מיומה) שמעוותת את חלל הרחם.

• לגבי התקן נחושת: מחלת וילסון או אלרגיה לנחושת.

 התקנה ואחרי התקנה

ההתקנה נעשית ע"י רופאת נשים, בדרך כלל לאחר תקופה של יחסי אישות. הזמן הטוב ביותר להתקנה הוא היום החמישי של הוסת כשצוואר הרחם מורחב. עם זאת ניתן להחדיר את ההתקן בכל עת, כל עוד ברור לחלוטין שהאשה אינה הרה.

ההתקן מוחדר דרך צוואר הרחם אל חלל הרחם, בפעולה שאורכת מספר דקות בלבד. להתקן יש חוט המושאר בנרתיק כדי שאפשר יהיה לשלוף אותו במידת הצורך. במקרה הצורך, בשל חשש מכאבים ניתן לקבל מראש מהרופאה מרשם לכדור להרחבת צוואר הרחם, אותו לוקחים שלוש שעות לפני ההתקנה (עם אוכל). כמו כן, ניתן לקחת כדור משכך כאבים

כשעה לפני. צפוי כאב הדומה לכאבי וסת במשך כמה ימים לאחר ההתקנה וכן צפוי הכתמה קלה במשך מספר שבועות. הוסת יכולה להגיע בתאריך שונה מזה מהרגיל, והדימום הוסתי יכול להיות שונה מהרגיל. כעבור שישה שבועות לאחר ההתקנה יש להגיע לביקורת כדי לבדוק את מיקום החוט וכדי לוודא שלא נגרמה דלקת. במהלך תקופה זו אם יש דימום מאסיבי (לא רק הכתמה), כאבים עזים בבטן התחתונה, עוויתות או חום פתאומי, יש לפנות לרופאה בהקדם האפשרי