מחזור וסת אופייני
תהליך המחזור מאופיין בעלייה בכמות האסטרוגן במהלך השלב הפוליקולרי, וסת, הפסקת הדימום והתעבות רירית הרחם מחדש:
1. זקיקים בשחלה מתחילים להתפתח תחת בקרה הורמונלית הדוקה במשך כמה ימים.
2. הזקיקים המתפתחים מפרישים את הורמון האסטרוגן, שכאשר הוא מגיע לרמה מספקת, הוא מעודד הפרשה של הורמון ה LH בכמות גדולה.
3. כ 24- עד 36 שעות לאחר העלייה החדה בהורמון LH , נבחר זקיק דומיננטי ממנו בוקעת הביצית בתהליך הנקרא ביוץ. שאר הזקיקים עוברים אטרופיה ומתים.
4. לאחר הביוץ, הביצית חיה במשך כ 24- שעות ומחכה לזרעון שיפרה אותה, ואילו השאריות שנותרו מן הזקיק הדומיננטי בשחלה הופכות לגופיף צהוב, בעל חשיבות בהפרשת פרוגסטרון.
5. תחת השפעת הפרוגסטרון, רירית הרחם מתעבה ומתכוננת להשרשת הביצית המופרית ברחם, כאשר חלה הפריה כאמור על ידי תא זרע.
6. כאשר לא חלה השרשה בתוך שבועיים, הגופיף הצהוב מפסיק להפריש פרוגסטרון ומביא לירידות חדות ברמות הפרוגסטרון והאסטרוגן. ירידות חדות אלו מביאות לנשירת רירית הרחם בתהליך הנקרא “וסת”, שנמשך כמה ימים.
הופעת המחזור החודשי
הוסת הראשונה היא אחד מהשלבים המאוחרים יותר בתהליך ההתבגרות אצל נערות, וקודמים לו במרבית המקרים, תהליך ההתפתחות הפיזיולוגית הנשית. הגיל הממוצע של הופעת הוסת הוא גיל 12 , אולם הוסת יכולה להופיע גם בגילאים מוקדמים או מאוחרים יותר. גורמים כגון תורשה, תזונה ומצב בריאותי יכולים להאיץ או לעכב את הוסת הראשונה.
אורך המחזור החודשי אצל האישה משתנה ממחזור למחזור בחלק מן המקרים, ובחלק מן המקרים המחזור אינו סדיר או מאופיין בכמות דם שהיא אבנורמלית. הפסקת הוסת נקראת מנופאוזה והיא מתרחשת בממוצע בגיל 52 . הפסקה של הוסת לפני גיל 45 נחשבת כמנופאוזה מוקדמת.
שלבי המחזור
שלבי המחזור ואורכם הם כדלקמן:
• שלב הופעת הוסת – ביום הראשון של המחזור, בממוצע כ 4- ימים.
• השלב הפוליקולרי – החל מהיום החמישי ועד היום ה 13- למחזור. נקרא גם השלב הפרולפרטיבי.
• שלב הביוץ – מהיום ה 13- ועד היום ה 16- למחזור.
• השלב הלוטאלי (ידוע גם כשלב הסקרטורי) – בין יום 16 ליום 28 .
באופן כללי, הביוץ חל בין 12 ל 16- יום לפני תחילת המחזור החדש, ומכאן נובע כי השלב הלוטאלי הוא השלב שאורכו נע בין 12 ל 16- יום כאשר אצל אותה אישה הוא לרוב יהיה קבוע על אותו מספר ימים (אלא במקרים של שינויים משמעותיים בחייה), ואילו השלב הפוליקולרי הוא השלב המשתנה אשר גורם לכך שלכל אישה יש משך מחזור שונה.
הופעת הוסת
וסת הוא התהליך במהלך המחזור, בו מתקלפת רירית הרחם ונושרת כדימום וגינלי במשך מספר ימים. שלב הדימום הנורמלי אורך 2– 7 ימים, כאשר כמות הדם הנורמלית במהלך הוסת היא בממוצע 35 מ”ל בסך הכל (כמות הנעה בין 10 – 80 מ”ל נחשבת נורמלית). הדימום נגרם כתוצאה מירידה ברמות הפרוגסטרון – הירידה גורמת לעליה בפרוסטגלנדינים ועליה באנזימים פרוטאוליטיים,
המביאים להרחבה של כלי דם ולדימום. מוקדים נקרוטיים נוצרים ברירית הרחם ויש נשירה של הרירית.
כאבים והתכווצויות בבטן ובגב הם סימפטומים אופיניים במהלך ימי הוסת, כאשר כאבים קשים מוגדרים כ”דיסמנוריאה” והם נפוצים בעיקר אצל נערות מתבגרות ונשים צעירות אך יכולים לנבוע גם מ״אנדומטריוזיס״. טרם תהליך הוסת חשה האשה בחלק מן המקרים ברגישות באזורים שונים ותסמינים נוספים הידועים כ”תסמונת קדם וסתית”. תסמינים אלו נעלמים במהלך הוסת.
השלב הפוליקולרי
השלב הפוליקולרי נקרא גם השלב הפרוליפרטיבי מאחר שבמהלך שלב זה של המחזור, נבנית רירית הרחם בהדרגה (עוברת פרוליפרציה, התרבות). תחת ההשפעה של עליה בהורמון FSH (הורמון מגרה זקיק), מספר זקיקים (כ 10- – 15 ) עוברים סטימולציה הורמונלית וגדלים. במהלך גדילתם זקיקים אלו מפרישים אסטרדיול )אסטרוגן(. האסטרוגן מביא לגדילה ולהתעבות של רירית הרחם כהכנה להשרשה בעתיד של ביצית מופרית. אחד מן הזקיקים האמורים הופך להיות הזקיק הדומיננטי בעוד השאר מתנוונים. הזקיק הזה הופך להיות דומיננטי משום שהוא הזקיק אשר מגיב להורמון ה- FSH יותר מכל הזקיקים האחרים.
מבחינה היסטולוגית, השלב הפוליקולרי מתאפיין בהפיכת התאים המרכיבים את הזקיק מתאים שטוחים לתאי גרנולוזה קוביאודליים, וכן בהופעה של רצפטורים להורמון FSH.
שלב הביוץ
במהלך השלב הפוליקולרי, רמות אסטרוגן המופרשות על ידי הזקיקים מדכאות את ההפרשה של ההורמון LH המופרש מההיפופיזה. כאשר מתקרב מועד הביוץ והזקיק הדומיננטי והביצית שבתוכו עומדים להיות בשלים, רמות האסטרוגן מגיעות לגבול מסוים אשר ממנו מתחיל גירוי להפרשה של LH – כלומר, יש שתי תגובות הפוכות של LH לאסטרוגן, אשר יכולות להיות מוסברות על ידי קיומם של שני רצפטורים שונים בהיפותלמוס האחראים לכך- האחד, אסטרוגן-רצפטור- אלפא, אשר אחראי למנגנון היזון שלילי בין רמות האסטרוגן לרמות LH , ואסטרוגן-רצפטור-בתא, האחראי ליחס חיובי בין רמות האסטרוגן לרמות LH . לסיכום, בערך ביום ה 12- רמות האסטרוגן מגיעות לרמה כזו הגורמת לשחרור ולעליה גבוהה ברמות LH אשר נמשך 48 שעות.
שחרור ההורמון LH מביא לבשלות הביצית ולהחלשת דופן הזקיק, וליציאת הביצית מתוך הזקיק ומן השחלה בדרכה אל החצוצרה. קוטרה של ביצית בשלה הוא כ 0.2- מ”מ. לאחר מעבר מהיר של הביצית בחלל הפריטונאלי, היא מגיעה לחצוצרה ומחכה להפריה על ידי הזרע. ההפריה, אם מתרחשת, היא באזור האמפולה של החצוצרה) האזור הרחב ביותר של החצוצרה(. משך הזמן של הביצית המופרית בדרכה עד לרחם הוא 3 ימים, כאשר משך ההשרשה באנדומטריום (רקמת הרחם) אורך 3 ימים נוספים. אצל חלק מן הנשים, יש כאב המתלווה לתהליך הביוץ.
השלב הלוטאלי
השלב הלוטאלי נקרא גם השלב המפריש )סקרטורי(. תפקיד חשוב בשלב זה יש לגופיף הצהוב, אשר מפריש בעיקר פרוגסטרון. פרוגסטרון הופך את רירית הרחם לבשלה לצורך תהליך ההשרשה של הביצית המופרית. למעשה, לאחר הביוץ, ההורמונים FSH ו- LH שמקורם מההיפופיזה מביאים להיווצרותו של הגופיף הצהוב )הנוצר מהזקיק הדומיננטי, אשר ממנו כאמור בקעה הביצית במהלך הביוץ(. הגופיף הצהוב נקרא כך ככל הנראה בגלל הצטברות פיגמנט צהוב. רמת ייצור הפרוגסטרון עולה בהתמדה עד 7 ימים לאחר הביוץ, ואז מתחילה ירידה איטית של רמות אלו. לקראת סוף השלב הלוטאלי, מתחילים להופיע רצפטורים הרגישים יותר ל- FSH מאשר ל- LH , ואכן, אם מתקיימת הפריה והשרשה, FSH המופרש מהטרופובלסט יכול לתמוך בגופיף הצהוב ליצור פרוגסטרון. משך חייו של הגופיף הצהוב ללא הריון הוא 14 יום, כאשר ירידת רמות הפרוגסטרון בסוף השלב הלוטאלי מפנה את הדרך יחד עם ירידה ברמות האסטרוגן לגיוס מחודש של קבוצת זקיקים לתחילת חיי מחזור חדש.
הסיבות לדימומים חזקים בזמן וסת
במהלך מחזור רגיל, אם אין איזון בין ההורמונים אסטרוגן לפרוגסטרון האנדומטריום גדל באופן מוגזם, ונשטף החוצה בדימום חזק מהרגיל.
2. מיומה – גידול שפיר ברחם הגורם לדימומים חזקים מאוד בזמן המחזור.
3. פוליפ ברחם.
4. ירידה בפעילות השחלות, חוסר ביוץ, מובילים לשינויים הורמונאליים ולדימומים.
5. אדנומיוזיס – תהליך בו בלוטות מהאנדומטריום מושרשות לתוך שריר הרחם. מופיע בעיקר אצל נשים אחרי לידות מרובות.
6. התקן תוך רחמי.
7. סיבוכי הריון.
8. תהליך סרטני.
9. תרופות מסוגים שונים: לדוגמה, תרופות נוגדות קרישה.
10. דלקות באגן (PID ), בעיות בבלוטת התריס, מחלות כבד או כליה.
מה זה אסטרוגן?
אסטרוגן (מיוונית estrus = תקופת הפוריות אצל הנקבה, gen = מחולל) הוא שם כולל לקבוצת הורמוני מין נקביים המופרשים מן השחלות. בימים ה 10-28- למחזור החודשי עולה כמות האסטרוגן המופרשת ומגיעה ל pg/ml 50-150- (פיקוגרם למ”ל)בדם; בימים אלו האסטרוגן תורם להכנה של גוף האשה לקליטת העובר על ידי גרימה לעיבוי רירית הרחם והתפתחות צינורות החלב שבשד. בתקופת הוסת, שבה נהרסת רירית הרחם ונפלטת, יורדת כמות האסטרוגן בדם ל pg/ml 24-64 . אסטרוגן מופרש בכמויות נמוכות בזמן הריון והנקה (pg/ml 15-40) ובגיל האל-וסת. בגוף האדם כ 25- סוגים שונים של אסטרוגן.
הראשיים בהם הם אסטריול, אסטרדיול ואסטרון. נשים שגופן מייצר כמויות קטנות של אסטרוגן, ביחוד נשים בגיל המעבר, עלולות לסבול מתופעות כגון יובש בנרתיק. ניתן לטפל בבעיה זאת על ידי נטילת אסטרוגן באופן מלאכותי, טיפול המכונה טיפול הורמונלי חלופי (HRT, hormone replacement therapy).
מה זה פרוגסטרון?
הפרוגסטרון אחראי על עיבוי רירית הרחם לפני ההריון, על כן הוא מופרש בשבועיים האחרונים למחזור. עם התנוונות הגופיף הצהוב מופרשות הרקמות החדשות ברירית הרחם ומתחילה וסת ואיתה מחזור חדש. אם האישה נכנסת להריון, ממשיך פרוגסטרון להיות מופרש מן הגופיף הצהוב ולאחר מכן מן השיליה. נשים המייצרות כמות לא מספיקה של פרוגסטרון אינן מעבות את רירית הרחם החל מן השבוע השני למחזור. אצל נשים אלו עלול להיות קושי בקליטת הריון,
מכיוון שהביצית המופרית אינה יכולה להשתרש ברירית הרחם. כיום נהוג לפתור את בעיית העקרות הנוצרת בעקבות מחסור בפרוגסטרון על ידי החדרת פתילות או ג’ל פרוגסטרון אל הנרתיק.
מה הגופיף הצהוב?
הגופיף הצהוב הוא מבנה תפקודי אנדוקריני-הורמונלי שנוצר מהזקיק השחלתי בשחלה לאחר הביוץ. הגופיף מכיל 80% תאי גרנולוזה ו 20%- תאי טקה, תאים שאחראים להפרשת הורמונים שונים, בעיקר אנדרוגנים. הטריגר ההורמונלי להמשך קיומו של הגופיף הצהוב הינו ההורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח – ההיפופיזה, LH או .Leutinizing Hormone הורמון זה משרה ייצור מוגבר של פרוגסטרון על ידי תאי הגרנולוזה של הגופיף הצהוב הנמצא בשחלה ובכך מונע ביוצים נוספים. בנוסף, LH יגרום לתאי הטקה להפריש אנדרוגנים שיהפכו באמצעות האנזים ארומטז לאסטרוגן שחלתי.
הפרוגסטרון בעצמו ידכא המשך הפרשת LH כך שזהו מעגל של משוב שלילי שעתיד להסתיים כעבור 14 ימים – בתחילת הדימום המחזורי. תפקיד נוסף של הגופיף הצהוב הוא לשלוח הורמונים לרחם שגורמים להתעבות דופן הרחם וגורמים להריון תקין.
כאשר מתרחשת הפריה הגופיף הצהוב מקבל סיגנל הורמונלי שונה שגורם לו להמשיך להתקיים ולתפקד – וזהו ה- HCG Human Chorionic Gonadotropin שמיוצר בעיקרו על ידי השיליה.טריגר הורמונלי זה נמשך לאורך ההריון וגורם לגופיף הצהוב להמשיך ולהפריש פרוגסטרון הנחוץ לקיומו ומהלכו התקין של ההריון. בנוסף יפריש הגופיף הצהוב חומר נוסף הקרוי רלקסין שיגרום להתרככות רצועות ומפרקים בגוף, כגון המפרק הסחוסי הנמצא בקדמת האגן – מאחה עצמות החיק, ובכך יקל על מהלך הלידה מבחינה מכנית. סופו של הגופיף הצהוב בשחלה להתנוון לאחר 6 חודשים במהלך ההריון, ובסופו של דבר לההפך לרקמת צלקת לבנה או גופיף לבן.