בריחת שתן או דליפת שתן או אי-נקיטת שתן הוא מצב של אי שליטה רצונית על מתן השתן. בריחת שתן היא תופעה רווחת באוכלוסיה, אך רבים מן הסובלים ממנה נמנעים מלדווח או לפנות לעזרה עקב מבוכה ודעות קדומות, דבר המקשה על הערכת השכיחות האמיתית. בריחת שתן שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים. עבודות מחקר שונות מראות כי בין 25% ל 51%- מהנשים חוות דרגה כלשהי של בריחת שתן. בקרב הגברים נעה השכיחות בין 3% ל 11%- . שכיחות התופעה בקרב שני המינים הולכת ועולה גם הגיל.
שלפוחית השתן בנויה משריר שמתכווץ בהתאם לפקודות שהוא מקבל ממערכת העצבים. היא נאטמת על ידי סוגר שנמצא מתחת לצינור השופכה ומונע את דליפת השתן. כאשר צוואר השלפוחית או פעילות הסוגר נפגעים, עלולה להיווצר דליפת שתן. מלבד הבעיה הרפואית, בריחת שתן עלולה לגרום גם לפגיעה בדימוי העצמי וריחוק מהחברה, ואף לנטל כלכלי עקב רכישת מוצרי ספיגה יקרים.
קיימים מספר גורמים שיכולים לעורר בריחת שתן:
התפתחות של דלקת חריפה בדרכי השתן, מחסור בהורמון האסטרוגן בתקופת גיל המעבר ("אטרופיה"), מחסור בחלבונים חיוניים ונטילת תרופות לטיפול ביתר לחץ דם. בנוסף לכך, התופעה נלווית למחלות שונות כגון סוכרת, אי ספיקת לב ואי ספיקה ורידית. הדליפה יכולה להופיע בדרגות חומרה שונות ולשבש את הפעילות היומיומית. גם נשים צעירות עלולות לסבול ממנה, בעיקר אחרי לידה וגינאלית שגורמת לעיתים לנזק לרקמות התומכות ברצפת האגן.
בריחת שתן במאמץ: בריחת שתן המתרחשת במצבים בהם הלחץ התוך-בטני עולה בבת אחת. מצבים אלה כוללים שיעול, עיטוש, צחוק, הרמה של משא כבד ופעילויות ספורטיביות מסויימות (הרמת משקולות, כפיפות בטן, קפיצה, ריצה ועוד).
בריחת שתן מתוך דחיפות: בריחת שתן המתרחשת בהמשך לתחושה חזקה ופתאומית של צורך לרוקן את שלפוחית השתן שלא ניתן לעמוד בפניה. באופן טיפוסי מתרחשת הדליפה מסוג זה בדרך לשרותים או ממש לפני שמספיקים לפשוט את הבגדים ביום או בלילה.
בריחת שתן מעורבת: שילוב של בריחת שתן במאמץ ומתוך דחיפות.
בריחת שתן ממילוי יתר: מדובר בדליפת כמויות קטנות של שתן הנובעת ממילוי יתר של שלפוחית השתן כתוצאה מחסימה במוצא השלפוחית או עקב פגיעה ביכולת של השריר אשר בדופן השלפוחית להתכווץ כראוי, התכווצות שהינה חיונית על מנת לאפשר התרוקנות אפקטיבית.
בריחת שתן על רקע תפקודי: אנשים הלוקים במחלה הגורמת למגבלה בניידות (בעיות אורטופדיות, מחלות פרקים, מחלות נוירולוגיות כגון פרקינסון או בעיות קוגניטיביות) מתקשים לעיתים להגיע בזמן לשרותים ועקב כך עלולים לסבול מבריחת שתן.
אבחון
האבחון מתבצע באמצעות ביצוע הבדיקות הבאות:
• בדיקה גופנית ותשאול מקיף על ידי רופאת נשים
• בדיקה גינקולוגית, אורו-גינקולוגית
• יומן השתנה
• שאלון איכות חיים
• בדיקות נוספות:
בדיקות מעבדה: בדיקת שתן לבדיקת הרכב השתן, ותרבית שתן לבדיקת המצאות חיידקים בשתן. בדיקות דם כלליות.
בדיקות הדמיה: אולטרסאונד להדמיית שלפוחית השתן, כליות, רחם ודרכי השתן.
בדיקה אורו-דינמית: בדיקה המבדילה בין שלפוחית עם פעילות יתר ודליפת שתן במאמץ. נוסף על כך, ניתן לזהות קשיים בהתרוקנות השלפוחית, ופגיעה בשריר הסוגר בשופכה. במהלך הבדיקה מחדירים צנתר דק עם חיישן אלקטרוני בקצהו לשלפוחית השתן, ממלאים אותה במים תוך רישום הלחצים בשלפוחית והקיבולת המקסימלית, כשלאחר מכן מרוקניםאותה תוך רישום הלחצים בשלפוחית וצינורית השתן. הבדיקה ה-אורו-דינמית נדרשת בעיקר לפני ניתוח, או במצבים של תסמינים מורכבים, כדי להגיע לאבחנה מדויקת.
בדיקת ציסטו-סקופיה: בדיקה אבחנתית המאפשרת הסתכלות לתוך צינורית השופכה ושלפוחית השתן, במטרה לאבחן מצבי מחלה והפרעות אחרות במערכת השתן והרבייה, ובכלל זה, גידולים דלקות חוזרות בדרכי השתן, צריבה במתן שתן וכן והופעת דם בשתן. הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת ציסטוסקופ, שהוא מכשיר קשיח או גמיש שבתוכו מצלמה, שבאמצעותה ניתן לסקור את כיס השתן והשופכה. דרך הצינור ניתן להעביר גם מכשירים וצנתרים שונים לצורך פעולות אבחון וטיפול כמו: לקיחת ביופסיות, כריתת גידולים, הוצאת אבנים, קרישי דם ועוד. כמו כן ניתן להעביר דרכו צנתרים שונים לצורך פעולות אבחון וטיפול בשופכנים ובכליות.
דרכי טיפול
טיפול שמרני
• טיפול תרופתי: תרופות אנטי-כולינרגיות )חוסמי אצטילכולין( חדשניות במינון חד יומי, בשחרור איטי. התרופות נקשרות לקולטנים בשלפוחית השתן וגורמות להרפייתה, ולעלייה בסף הגירוי התחושתי. התוצאה הרצויה – מתן השתן נשלט על פי רצון האישה, אך תופעות הלואי שכיחות, במיוחד בגיל המבוגר, וכוללות אף עליה בזיהום דרכי השתן.
• ביופידבק.
• פיזיותרפיה של שרירי ריצפת האגן.
• תרגילי קיגל.
• שיטת פאולה.
• הזרקת בוטוליניום (בוטוקס)- טיפול חדשני לנשים שסובלות מדחיפות במתן שתן על ידי הזרקת בוטוליניום שגורם
להרפיית השלפוחית.
טיפול התנהגותי
הפחתת משקל מועילה להורדת דליפת השתן כתוצאה מתכיפות וממאמץ גם יחד, הפחתת צריכת קפאין, הפסקת עישון.
טיפול ניתוחי
שיטת טיפול זעיר פולשנית, בגישה נרתיקית, שמטרתו לתמוך בשופכה על ידי מיקום סרט סינתטי מתחת לשופכה האמצעית.