האינסולין
הורמון המסייע להפוך את הגלוקוזה לאנרגיה. בזמן ההריון צריך הלבלב ליצר כמות אינסולין גדולה יותר כדי לספק את הדרישה המוגברת לאנרגיה. נשים שגופן אינו מייצר מספיק אינסולין בהתאם לדרישה זו סובלות מסכרת הריון (כ 2%-3%- מכל הנשים ההרות). סכרת זו חולפת לרוב לאחר לידה, אולם כ 50%-60%- מקבוצה זו מפתחים סכרת הזיקנה כעבור כעשר או אחת עשרה שנה.
רמות גבוהות של גלוקוזה ניתן לאתר בבדיקת דם או שתן שגרתיות. כל אשה שבמשפחתה היה בעבר מקרה של סכרת, צריכה לעבור בדיקת דם נוספת בתחילת השליש האחרון להריונה.
סכרת במהלך ההריון
הסכרת עלולה להיות מסוכנת ביותר. התולדה החומצית של חוסר האיזון בין גלוקוזה לאינסולין, עלולה להרעיל את העובר. כמו כן נחלשים תיפקודי השליה בצורה ניכרת בסופו של הריון המלווה בסכרת, וכתוצאה מכך פוחתות מנות החצמן והמזון העומדות לרשות העובר. יתר על כן, גירוי יתר של הורמון הגדילה של יותרת המוח הגורם לתינוק לגדול במיוחד, דבר העלול להוות בעיה בשעת הלידה.הרך הנולד עלול לסבול מתת-סוכר (היפוגליקימיה) מאחר ששוב אינו מקבל מאמו חולת הסכרת את המזון עשיר-הגלוקוזה. יהיה צורך בביקורת קפדנית של איזון הגלוקוזה-אינסולין שלו עצמו.
סכרת הריונית
הסכרת ניתנת לבקרה באמצעות תוכנית תזונה ערוכה היטב. ישנן נשים שתזדקקנה לזריקות אינסולין יומיומיות בנוסף על דיאטה קפדנית, כדי לשמור על מאזן הולם של גלוקוזה-אינסולין. נשים הסובלות מסכרת זוכות לטיפול מיוחד בשעת הלידה כדי להבטיח את הצלחתה המלאה. משום כך יש לצפות כי אשה הסובלת מסכרת, תאושפז בשבועות ה- 36-38 להריונה, ותקבל תמריץ לצירים בשבוע ה 38-. אחוז הלידות בניתוח קיסרי גבוה באופן משמעותי בקרב נשים חולות סכרת.