החיים ברחם

מרגע ההפריה ועד ללידה, תלוי קיום העובר במספר מרכיבים.

השליה

השליה היא צינור האספקה המחבר את דופן הרחם עם חבל הטבור של התינוק. השליה עגולה ושטוחה וקוטרה כ 20- ס"מ, עוביה כ 2.5- ס"מ. משקלה מגיע לכדי שישית ממשקל התינוק בשעת הלידה.

בדומה לשרשיו של צמח, שואבת השליה חומרי תזונה הכרחיים לקיום העובר מתוך דמה של האם. דם האם מספק את צרכי התזונה, הנשימה, ההפרשה וההורמונים לעובר, ובנוסף לכך הוא משמש מסך הגנה באמצעות ניטרולם של תרופות ומחלות. אין אפילו אנזים אחד המוכר לנו מעולם הביולוגיה שאינו נמצא בשליה.

חבל הטבור

חבל הטבור מכיל שני עורקים ווריד אחד. ברוב המקרים מובילים העורקים דם טרי ומחומצן לכל חלקי הגוף, והורידים נושאים דו-תחמוצת הפחמן חזרה אל מערכת הלב. באופן פרדוקסלי, מופנה דם בלתי מחומצן בחזרה לשליה באמצעות חבל הטבור דרך העורקים, ואילו וריד טבורי אחד מספק דם טהור ומחומצן שהועשר בחומרי הזנה מהשליה. חבל הטבור נטול כל תאי עצב כנראה, והוא נחתך בשעת הלידה מבלי לגרום אי-נוחות כלשהיא לתינוק או לאם.

בתוך הרחם מוקף העובר ע"י שק העובר, הבנוי קירות כפולים ובתוכם נוזל. הדופן החיצונית נקראת כוריון (סיסית) והפנימית יותר קרויה אמניון )שפיר(. העובר ומי השפיר מוחזקים בתוך שק השפיר. הועבר מוקף כולו במי שפיר.יש החושבים בטעות כי בירידת מים אובדים כל מי השפיר. במציאות רק המים הקדמיים אובדים, ואילו המים האחוריים ואלה הסובבים את העובר נותרים במקומם. חז"ל מלמדים כי היווצרות העובר מתחילה מן הראש. המחקר הרפואי החדיש מאשר עובדה זו ומצביע על כיוון התפתחות מן הראש אל הזנב, כאשר הראש הוא המתפתח תחילה.